כופר כסף: עסקת טיעון בתחפושת או פתרון חכם לעבירות מס?

רוב האנשים שומעים את המונח "כופר כסף" וחושבים שמדובר בקומבינה. מין קיצור דרך לעשירים שמסדרים לעצמם יציאה חלקה מתסבוכת פלילית.

בפועל, כופר כסף הוא מנגנון חוקי, מוסדר, שכאשר משתמשים בו נכון – יכול להציל קריירות, עסקים ולעיתים גם חיים שלמים ממדרון פלילי. אבל כדי להבין מתי זה עובד, איך זה נראה, ובעיקר – מתי לא כדאי להתקרב אליו – צריך לדעת הרבה מעבר למה שכתוב בחוק.

אז מה זה בעצם כופר כסף?

תשלום כופר כסף כחלופה להליכים פליליים הוא תשלום חד-פעמי שמבצע חשוד בעבירת מס בתמורה לכך שלא יוגש נגדו כתב אישום פלילי בגין עבירת המס בה הוא חשוד. מדובר בהסדר שנועד לאפשר לרשות המסים לגבות כספים – ולעיתים גם עיצומים – בלי לעבור את המסלול המלא של כתב אישום, דיונים וערעורים. התמורה: סגירת התיק הפלילי מבלי להכתים את האדם החשוד באמצעות הרישום הפלילי.

מנגנון זה נועד לסיים את הפרשה הפלילית בצורה מהירה ויעילה, תוך שמירה על האינטרס הציבורי וגביית המס.

אבל – וזה "אבל" גדול – מדובר בהליך חריג, שניתן רק באישור ועדת כופר ייעודית, ורק כאשר התקיימו תנאים מסוימים.

איך ההליך הזה עובד בפועל?

  1. תחילת ההליך – לאחר חקירה של רשות המסים, או אפילו בעקבות בדיקה שגרתית שחשפה ממצאים בעייתיים, מחליטה הרשות אם יש בסיס לפתיחה בהליך פלילי.

  2. הצעה מצד הנחקר – באותו שלב, ולעיתים בעידוד רשות המסים עצמה, ניתן להגיש בקשה להמיר את ההליך הפלילי בכופר.

  3. בדיקת הוועדה – ועדת הכופר בוחנת שיקולים כמו חומרת העבירה, עבר פלילי, מידת שיתוף הפעולה עם החוקרים, הסכום שהוסתר, וכמובן – טובת הציבור.

  4. אישור או דחייה – הוועדה יכולה לאשר את הבקשה, לדחות אותה, ההחלטה נתונה לשיקול דעת ועדת הכופר.

  5. תשלום הכופר – במידה וההצעה מתקבלת, על החשוד להסיר את מחדל המס שנגרע מהמדינה ולאחר מכן מתבצע תשלום הכופר וההליך הפלילי נסגר. אך אין בכך משום "זיכוי". מדובר בהודאה משתמעת באחריות.

למי זה מתאים – ולמי ממש לא?

מתאים במיוחד כאשר:

  • מדובר בעבירה ראשונה, ללא עבר פלילי קודם.

  • העבירה היא טכנית יחסית, למשל איחור בדיווח, רישום לא מדויק, אי הבנה של הוראת חוק באופן שבפועל בוצעה עבירה.

  • יש שיתוף פעולה מלא עם החוקרים.

  • מדובר בסכומים לא חריגים או בנזק מצומצם לקופה הציבורית

  • יש עניין ציבורי נמוך באכיפה ההרתעתית (למשל – לא מדובר באיש ציבור או קבלן מרכזי)

לא מתאים – ואפילו מסוכן – כאשר:

  • מדובר בעבירה חמורה, מכוונת, שחוזרת על עצמה

  • יש חשד לשימוש במסמכים מזויפים, חשבוניות פיקטיביות או התחזות

  • החשוד לא משתף פעולה או מנסה להסתיר מידע

  • יש תיק פתוח נוסף נגד החשוד או רישום פלילי קודם

  • רשות המסים רואה בתיק "מקרה לדוגמה", והחליטה ללכת על כתב אישום בכל מחיר

רגע, אז זה לא סוג של שוחד חוקי?

לא. כופר הוא לא קניית חסינות. הוא מנגנון שנועד להקל על המערכת המשפטית במקרים שבהם תשלום הכופר עדיף על העמדה לדין.  זה לא אומר שהחשוד יוצא "נקי" – אלא שהוא בוחר לשלם (ובדרך כלל סכום נכבד), במקום להתמודד עם כל הסיכון שכרוך במשפט פלילי: הרשעה, קלון, מאסר בפועל או על תנאי, ואובדן תדמית.

כמה זה עולה?

אין מחירון אחיד. סכום הכופר נקבע באחוזים מסכום המס שנגרע, במרבית המקרים עד 30% מהמחדל המיוחס לחשוד, גובה סכום הכופר תלוי בשיקולים רבים – גובה ההכנסה שהועלמה, משך הזמן, ההתנהלות מול הרשות, ונכונות החשוד לקחת אחריות. הסכומים יכולים לנוע בין עשרות אלפים למיליוני שקלים – וזה חלק מהרעיון: ליצור הרתעה, לא הנחה.

שאלות נפוצות שלא שואלים בזמן (וחבל)

  • האם תשלום כופר נחשב "הודאה באשמה"?

  • האם זה יופיע ברישום פלילי או במידע המועבר לגופים אחרים?

  • האם אפשר לבקש כופר גם בשלב מאוחר של ההליך, אחרי שהוגש כתב אישום?

  • האם ניתן לערער על סירוב הוועדה?

  • מה ההשלכות מבחינת מוניטין, רישוי עסקי, או עבודה מול בנקים?

ולמה חשוב עורך דין שמבין בתחום?

כי כל מילה במסמך הבקשה יכולה להשפיע. כי יש משמעות רבה לאופן הצגת הדברים. כי יש ניואנסים שמי שלא חי את רשות המסים יום-יום פשוט לא רואה. וכי יש גם דרך להציע כופר בלי להפליל את עצמך – אם יודעים איך לנסח נכון.

בסופו של דבר, כופר כסף הוא לא פתרון קסם – הוא כלי. ובדיוק כמו כל כלי – בידיים הלא נכונות הוא יכול להפוך לסיכון לא קטן. אבל בשימוש נכון, הוא מאפשר להימנע מהכתם הפלילי, לסגור את הסיפור בשקט – ולהמשיך הלאה.

אולי יעניין אותך גם

תמיד לשירותכם!