עבירות מס נחשבות לעבירות חמורות במערכת המשפט בישראל בשל השפעתן הישירה על הכלכלה והאמון הציבורי. עבירות אלו כוללות העלמות מס, דיווחים כוזבים, שימוש בחשבוניות פיקטיביות ועוד. במקרים מסוימים, ניתן להמיר את ההליך הפלילי בתשלום כופר כסף, מה שמאפשר לסיים את ההליך ללא הרשעה פלילית. מאמר זה יעסוק בהיבטים המשפטיים של המרת אישום פלילי בתשלום כופר כסף בעבירות מס.
מהו כופר כסף?
כופר כסף הוא תשלום חד-פעמי שמבצע חשוד בעבירת מס לרשות המסים, ובתמורה מופסק ההליך הפלילי נגדו. תשלום הכופר אינו פוטר את הנישום / העוסק מתשלום המס עצמו או הסרת המחדלים שביצע. מנגנון זה נועד לסיים את הפרשה הפלילית בצורה מהירה ויעילה, תוך שמירה על אינטרס הציבור וגביית המס.
הבסיס החוקי להגשת בקשה להמרת הליכים פליליים בכופר כסף
סמכות רשות המסים להמיר הליכים פליליים בתשלום כופר מעוגנת בחוקי המס השונים:
- סעיף 221 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961: מעניק סמכות להמיר עבירות בתשלום כופר, כאשר מדובר בעבירות כמו אי-דיווח הכנסות, דיווח כוזב או סיוע להעלמת מס.
- סעיף 121 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975: מאפשר להמיר עבירות פליליות הקשורות באי-תשלום מע"מ או דיווחים כוזבים בתשלום כופר.
- סעיף 101 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963: מתייחס לעבירות הקשורות לשבח או למס רכישה, ומאפשר המרתן בכופר במקרים המתאימים.
- סעיף 231 לפקודת המכס [נוסח חדש]: מסדיר את האפשרות להמיר עבירות מכס, כמו הברחת טובין או הצגת מסמכים כוזבים, בתשלום כופר.
- סעיף 25 לחוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי"ב-1952: מאפשר המרת עבירות פליליות הקשורות להעלמת מס קנייה בכופר.
- סעיף 29 לחוק הבלו על הדלק, התשי"ח-1958: מאפשר להמיר עבירות הקשורות להעלמת בלו על דלק בתשלום כופר.
הליך הגשת בקשה להמרת הליכים פליליים בתשלום כופר כסף
הליך בקשת הכופר כולל מספר שלבים מרכזיים:
- הגשת הבקשה: הנישום או עורך דינו מגישים בקשה ליחידה החוקרת ברשות המיסים. הבקשה צריכה לכלול נימוקים להקלה, מסמכים רלוונטיים והוכחות להסרת המחדלים.
- בחינת הבקשה על-ידי היחידה החוקרת: היחידה החוקרת בוחנת את הבקשה ומעבירה את המלצתה לוועדת הכופר.
- דיון בוועדת הכופר: ועדת הכופר דנה בבקשה תוך התחשבות בחומרת העבירה, נסיבותיה, עברו הפלילי של הנישום ומידת שיתוף הפעולה שלו עם הרשויות.
- קביעת סכום הכופר: אם הוועדה מאשרת את הבקשה, היא קובעת את סכום הכופר בהתבסס על חומרת העבירה, היקפה ופרמטרים נוספים.
- תשלום הכופר וסגירת התיק: לאחר תשלום הכופר, נסגר התיק הפלילי נגד הנישום.
שיקולי ועדת הכופר – הוועדה שוקלת מספר קריטריונים מרכזיים:
- חומרת העבירה: ככל שהעבירה חמורה יותר, כך הסיכוי להמרתה בכופר פוחת.
- משך ביצוע העבירה: עבירות שנמשכו לאורך זמן נחשבות לחמורות יותר.
- הרשעות קודמות: היעדר הרשעות פליליות קודמות עשוי להקל על ההחלטה.
- הסרת המחדלים: הסדרת חובות המס ותיקון הדיווחים מהווים תנאי מרכזי לאישור הבקשה.
- מצב אישי ומשפחתי: מצבים רפואיים, נפשיים ותלות משפחתית עשויים להקל על הוועדה.
- האינטרס הציבורי: הוועדה בוחנת את האיזון בין הצורך בהרתעה לבין יעילות סיום ההליכים.
סכום הכופר אינו קבוע ונקבע בהתאם להיקף העבירה וחומרתה:
- בעבירות מס הכנסה: הכופר מחושב כאחוז מסכום המחזור שלא דווח.
- בעבירות מע"מ: הכופר מחושב כאחוז מסכום המס שלא שולם.
בדרך כלל, סכום הכופר נע בין 15% ל-30% מהמס שלא שולם, אך הוא עשוי להיות גבוה יותר בעבירות חמורות.
יתרונות וחסרונות של מנגנון הכופר
יתרונות:
- מניעת הרשעה פלילית: הנישום נמנע מהשלכות רישום פלילי על חייו האישיים והמקצועיים.
- חיסכון במשאבים: ההליך חוסך זמן וכסף עבור הנישום והרשויות.
- סיום מהיר: תשלום הכופר מאפשר לנישום לסיים את הפרשה במהירות.
חסרונות:
- עלות גבוהה: תשלום הכופר עשוי להצטבר לסכום משמעותי, בנוסף לתשלום המס.
- פרסום פומבי: שמות הנישומים וסכומי הכופר מתפרסמים באתר רשות המיסים.
- אי-מחיקת העבירה: תשלום הכופר אינו מוחק את רישום העבירה במערכת רשות המיסים.
פרסום החלטות ועדת הכופר
רשות המסים מפרסמת פעמיים בשנה את החלטות ועדת הכופר, כולל שמות הנישומים וסכומי הכופר. פרסום זה נועד להגביר את השקיפות ולחזק את ההרתעה הציבורית.
סיכום
מנגנון תשלום הכופר מהווה חלופה ייחודית לניהול הליכים פליליים בעבירות מס. עם זאת, הוא דורש מהנישום הבנה מעמיקה של החוק והליכים מקצועיים מול רשות המיסים. כדי להבטיח את סיכויי ההצלחה, מומלץ להיעזר בעורך דין המתמחה בדיני מס.
משרדנו מציע ליווי מקצועי ומקיף בהליכי כופר מול רשות המיסים, תוך התאמה אישית לכל מקרה. פנו אלינו לייעוץ מקצועי וייצוג משפטי ברמה הגבוהה ביותר.