כל עוסק נדרש לניהול ספרי חשבונות ותקבולים מיומו הראשון של הפעלת העסק. ניהול הספרים תלוי בסוג העסק, כללי ניהול הספרים מצוי בהוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות).
עוסקים ונישומים רבים מצויים בסיטואציה שבה הוצאה להם שומה לפי מיטב השפיטה על ידי מבקרי החשבונות במשרדי מע"מ או מפקחי המס במשרדי פקיד השומה. זאת על בסיס מסקנתם כי התוצאות העסקיות של נישום / עוסק אינן סבירות לענף עיסוקו או שהוא לא ניהל פנקסי חשבונות כדין.
המסגרת הנורמטיבית
הסמכות לערוך שומת מס לפי מיטב השפיטה מסורה למנהל מע"מ ע"פ סעיף 77 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 וכן לפקיד השומה ע"פ סעיף 145 לפקודת מס הכנסה(נוסח חדש), התשכ"א-1961.
בחוקים אלו נקבע מנגנון לפיו העוסק / נישום רשאי לחלוק על השומה ולהשיג עליה בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו הודעת השומה, או תוך מועד מאוחר מזה שהתיר המנהל פקיד השומה.
כמו כן, ככל ומנהל מע"מ או פקיד השומה ידחו את ההשגה שהוגשה, כולה או חלקה, רשאי העוסק / נישום לערער על החלטת המנהל לפני בית המשפט המחוזי.
כדי להפריך שומה לפי מיטב שפיטה יש להיתמך בראיות ממשיות
עוסק / נישום אשר נמצא כי לא ניהל פנקסי חשבונות כדין בעסקו, עשוי להיות חשוף במסגרת ביקורת חשבונות שמבוצעת על ידי רשות המיסים, לקביעת שומה לפי מיטב השפיטה, כמו כן, יתכן מצב בו מנהל מע"מ או פקיד השומה הגיעו למסקנה לפיה הכנסותיו של עוסק / נישום ביחס להוצאותיו נמוכים באופן חריג לנתוני העוסקים / נישומים הפועלים באותו ענף עיסוק, זאת לאורך זמן וללא הסבר סביר, במקרים מסוג אלו, עשויה להיקבע שומה לפי מיטב השפיטה, שומת המס עשויה להגיע לסכומי חיוב במס גבוהים ביותר, זאת ללא כל קשר להכנסות והוצאות העסק בפועל שכן שומה זו אין ביכולתה לשקף ולדייק הלכה למעשה את הוצאות והכנסות העסק שכן אין השומה מבוססת ראייתית אך יחד עם זאת הינה מתבססת על השערות, הנחות ועליה להיות נאמנה לעסק ולנסיבות המקרה והיא תבחן באמצעות מקצועיותו של מנהל מע"מ או פקיד השומה.
שומה לפי מיטב השפיטה צריכה להיות מבוססת על ראיות של ממש ונתונים ולא תהיה שרירותית, מוגזמת ומופרכת, שומה על פי מיטב השפיטה, היא בגדר השערה מושכלת, המבוססת על מומחיות
שומה לפי מיטב השפיטה אין בה כדי להעניש את העוסק / נישום, בית המשפט נתן דעתו על כך באומרו:
"שומה לפי מיטב השפיטה לא נועדה להעניש את הנישום שנכשל אלא לקדם קביעת מס אמת"
(ע"א 5324/05 בשיר נבהאן שחאדה נ' פקיד שומה עכו).
התערבותו של בית המשפט בשומה לפי מיטב השפיטה
שומה לפי מיטב השפיטה יש לראות בה כפסק דין לכל דבר ועניין, הערעור על דחיית ההשגה יוגש לבית המשפט המחוזי אשר ידון בפני שופט יחיד אשר יהיה רשאי למנות לו יועצים לפי העניין.
ככלל, בית המשפט לא ימהר להיכנס בנעליהם ובשיקול דעת של מנהלי מע"מ ופקידי השומה, גם כאשר השומה ניתנת בניחוש והשערה, אין בהתערבותו של בית משפט לעניין קביעת השומה עצמה אלא לעניין הפרוצדורה, טעות בחוק, התעלמות מעובדות ממשיות, טענה של בעל עסק כי השומה שנתנה לו הינה במגמת מופרכת ושרירותית תהיה חייבת להיות מגובה באמצעות ראיות אובייקטיביות וכן במידת ההוכחה הנדרשת במשפט האזרחי כי ההנחות שעל בסיסם קבע פקיד השומה את שומת המס אינן סבירות.
לאחרונה התייחס בית המשפט לעניין עריכת שומה לפי מיטב השפיטה וקבע כי כשם שציפיות מנהל המע"מ כי התוצאות העיסקיות של עוסק יהיו סבירות, הרי שכאשר מגיע המנהל למסקנה כי התוצאות שמוצגות בפניו אינן סבירות ולפיכך מחליט לערוך שומות לפי מיטב השפיטה, אזי גם שומותיו על פי מיטב השפיטה אמורות להיות סבירות ולהישען על יסודות בדוקים ויציבים. בעניין אופל לשם אחזקות בע"מ (ע"מ 22007-06-13 אופל לשם אחזקות בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף – חיפה) אשר ניתן ביום 24.8.2015 (טרם פורסם) קבע בית המשפט כי:
"שומה לפי מיטב השפיטה שהוציא המנהל בנסיבות המצדיקות זאת, אינה יכולה להיות שומה סתמית – "מצוצה מן האצבע", אלא צריכה להישען על נתונים סבירים כלשהם……שומה לפי מיטב השפיטה אינה צריכה להיות מדויקת, שהרי אינה מבוססת על ראיות מדויקות, אולם עליה להיות נאמנה ככל האפשר לנסיבות המקרה".
ובהמשך פסק הדין נקבע כי…
"על המנהל להפעיל את הידע והמומחיות הנתונים לו כדי לקבוע את השומה".
ייעוץ משפטי מקצועי בשלבים המוקדמים של ההליך עשוי בהכרח לשנות את התמונה, השגה על שומות לפי מיטב השפיטה צריכה להיות מנומקת בנימוקים ממשיים עם אסמכתאות רלבנטיות לנימוקי השומה תוך התייחסות פרטנית לכל סעיפיה, לכן, חשוב להגיש את ההשגה בתקופה שנקבעה לכך בחוק, ישנם מצבים בהם ניתן להגיש בקשת ארכה להגשת ההשגה לכך נדרשת סיבה מספקת.
