קובץ ניהול הפנקסים מכיל הוראות קשיחות שנכתבו "בתנאי מעבדה" ולעיתים יישומן קשה ומורכב אל מול המציאות העסקית המשתנה תדיר ויוצרת שיווי משקל חדש בהתאם לכוחות השוק הפועלים המציאות העיסקית.

המסגרת הנורמטיבית

החובה לניהול פנקסי חשבונות על ידי עוסק / נישום מצויה בסעיף 66 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 וכן בסעיף 130 לפקודת מס הכנסה(נוסח חדש), התשכ"א-1961.

האופן לפיו יש לנהל את פנקסי החשבונות של עסק מפורט בהוראות מס הכנסה(ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ג-1973 וכן בתקנות מס ערך מוסף (ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ו-1976

פסילת ספרי החשבונות רק כשמדובר בסטייה מהותית

כאמור, הוראות ספרי החשבונות של מע"מ מס הכנסה אינן קלות ליישום, למעשה, עמידה בדרישות כל הכללים לניהול פנקסי חשבונות ללא יוצא מן הכלל היא כמעט משימה בלתי אפשרית לרוב בעלי העסקים.

פרשנות והתייחסות דווקנית טכנית לניהול החשבונות של עסקים, מביאה פעמים רבות לפסילת ספרי חשבונות של עסקים במהירות רבה בשל סטיות אלו ואחרות מההוראות שנקבעו בכללים, אין להתייחס לדרך פסילת הספרים כבסיס קל להביא להטלת שומה לפי מיטב השפיטה על הכנסות העוסק, הגם שבתי המשפט, כפי שנפסק לא מכבר בע"א 4779/09 סובחי שעבאן, אינם ממהרים לאמץ את קביעות רשות המס בעניין פסילת ספרי החשבונות, כמו כן, נראה כי הועדות לקבילות פנקסים הדנות בעררים של עוסקים / נישומים על ההחלטה לפסול ספרים, אימצו ומאמצות את העיקרון לפיו אין להתיר בקלות פסילת ספרי חשבונות, אף כאשר יש סטיות ניכרות מהכללים שנקבעו, כל עוד ניתן לעמוד על הפעילות העסקית של העסק בדרכים חלופיות סבירות.

בעניין מקלדה סלאח (ערר 4/11) קבעה הוועדה לניהול ספרים בחיפה, כי רצון מנהל מע"מ לפסול ספרים באופן טכני ולא מהותי, ייחשב כפסילה מכוונת מטרה שכל מטרתה הינה העברת נטל הראיה לעורר, שם הועדה לא הסכימה עם מנהל מע"מ כי מדובר בעבודה "סיזיפית" כדי להגיע להכנסתו האמיתית של העורר. לדעתה, כל עוד יש דרך חלופית להגיע לכל נתוני הפעילות של העסק, אין כל סיבה לנקוט בדרך הקשה והקיצונית של פסילת ספרי חשבונותיו בכללותם.

התוצאה של הרצון ליצור אחידות ודווקנות בניהול החשבונות של עסקים, שהוא רצון לגיטימי כשלעצמו מבחינת רשות המיסים בישראל המייצגת את המדינה, מביאה פעמים רבות לפסילת ספרי חשבונות של עסקים במהירות רבה בשל סטיות אלו ואחרות מההוראות שנקבעו בכללים.

בשנים האחרונות נראה כי רשות המיסים, על ידי מנהלי מע"מ או פקידי השומה, מצאה את דרך פסילת הספרים כבסיס קל יחסית להביא להטלת שומה לפי מיטב השפיטה על הכנסות עסקים.

חשוב לציין כי במקרה בו החליט מנהל מע"מ או פקיד השומה על פסילת ספרים, עומד העוסק / הנישום בפני קושי גדול בו נטל ההוכחה קשה במיוחד להראות כי למרות פסילת ספרי החשבונות של העסק, אין מקום לקביעה להטיל עליו שומה לפי מיטב השפיטה.

סטייה מהותית בניהול פנקסי החשבונות הינה סטיה העלולה להפריע למהלך הביקורת כך שמבקר החשבונות או המפקח אינם יכולים למצוא נתיב ביקורת אלטרנטיבי ואינם יכולים להתחקות אחר פעילותו העסקית לצורך הגעה לתוצאת מס אמת

הסנקציות בשל פסילת ספרים / אי ניהול פנקסים

בחוק מס ערך מוסף, רשאי המנהל להטיל על העוסק קנס בשיעור של 1% מסך כל עסקאותיו, קנס זה עשוי להגיע לסכומים ניכרים בהתאם למחזור עסקאותיו של העוסק.

בפקודת מס הכנסה נקבעו סנקציות מכבידות מאוד על נישום שנקבע כי פנקסיו בלתי קבילים או בשל ניהול פנקסים שלא בהתאם להוראות, להלן חלק מהסנקציות:

1. הגבלת ניכויים וקיזוזים – הכוונה לאי התרת הוצאות שהגיש הנישום.
2. ביטול מדרגות מס ראשונות וקביעת מס בשיעור 30% מהשקל הראשון.
3. עיכוב החזרי מס.
4. הגדלת שיעור ניכוי מס במקור
5. הגשת כתב אישום – עבירה פלילית

לסיכום, פסילת ספרי חשבונות היא סנקציה קשה מאד שעל רשות המיסים לנקוט בה רק במקרים קיצוניים

ייעוץ משפטי מקצועי בשלבים המוקדמים של ההליך עשוי בהכרח לשנות את התמונה, קיום דיונים נמרצים עם מנהל מע"מ או פקיד השומה תוך השמעת טיעונים ונימוקים ממשיים עם אסמכתאות רלבנטיות בהכרח עשויות לבטל את הגזירה. 

אז איך נפתחת חקירת מס?

ככלל, חקירה תחל באופן סמוי, רשות המיסים מפעילה מערך מודיעין הכולל קציני מודיעין שתפקידם לאסוף מידע בנושאים שונים, חקירה יכולה להיפתח על ידי קבלת מידע ממקור מודיעיני שמפעיל קצין המודיעין או על בסיס חשד שעולה במערכות ניתוח הנתונים המתוחכמות של רשות המיסים, עם קבלת המידע נפתחת חקירה סמויה שעיקרה ביסוס החשדות ואיסוף ראיות לקראת החקירה הגלויה, בשלב הזה החשוד / הנחקר אינו מודע לכך שמתנהלת נגדו חקירה סמויה, איסוף החומרים והראיות על ידי מערך המודיעין נעשה בצורה סמויה ובעזרת מגוון שיטות ואמצעים שרובם חסויים.

לאחר איסוף הראיות והתגבשות החשד החקירה עוברת להיות גלויה, במקרה זה חוקרי רשות המיסים מגיעים לחשוד / לנחקר לביתו בהפתעה לפנות בוקר לצורך חיפוש בית שמהלכו יתפסו ראיות מכל סוג (מסמכים, מחשבים, טלפונים, קבצים דיגיטליים וכו'), בסבירות גבוהה שבאותו היום יבוצע גם חיפוש בעסקו של החשוד או אצל מנהל החשבונות / רואה החשבון לצורך תפיסת ראיות ואף חקירה ותישאול שלהם, בסיום החיפוש החשוד יעוכב וילקח למתקן החקירות של רשות המיסים  שם יחקר משך שעות ויוצגו לו הראיות שנאספו ותידרש תגובתו.

מניסיוני העשיר אני יכול לומר כי הרגע בו החשוד / הנחקר מתעורר לפנות בוקר ומגלה כי התקיימה כנגדו חקירה סמויה וכעת גלויה הוא רגע קשה מאוד, מפתיע ולא נעים עבורו ועבור משפחתו.

ככלל, בסיום החקירה במתקן החקירות יובא החשוד בפני שופט לצורך הארכת מעצרו לצורכי חקירה, זאת מן הטעם שישנן פעולות חקירה רבות שעל חוקרי רשות המיסים לבצע, פעולות שניתן לבצען רק כאשר החשוד נמצא במעצר מבלי יכולת לשבש את החקירה על ידי תיאום גירסאות או להעלים חומרי חקירה שהחוקרים טרם הגיעו אליהם וכן לצורך ביצוע תרגילי חקירה לדוגמא הכנסת מדובב לתאו של החשוד ועוד 

חשוב מאוד להיות מיוצג מן הרגע הראשון בו אדם / עוסק / תאגיד מבינים כי מתנהלת נגדם חקירת מס, חוקרי רשות המיסים הינם מקצועיים ויסודיים ביותר ועוברים הכשרות רבות, כל ניסיון להתמודד לבד מול חוקרי רשות המיסים עשוי לגרום לנזק בלתי הפיך לחשוד / נחקר ובכך לפגוע בסיכוי לסיים את ההליך תוך הקטנה משמעותית של הנזקים.

חקירת מס היא עסק רציני מאוד !!! החשוד מבולבל לאחר שהפתיעו אותו לפנות בוקר ומצוי בלחץ רב, הדרך הנכונה ביותר להתנהל מיד כשמבינים שנמצאים בחקירה היא לא לדבר כלל עד להגעה של עורך הדין המייצג אתכם.

למשרדנו נסיון עשיר בתחום חקירות מס בכל שלבי החקירה וההליכים המשפטיים הכרוכים בה.