מהי חקירת מס?
חקירת מס היא חקירה כלכלית במהותה ומבוצעת על ידי מחלקות החקירות של רשות המיסים במחוזות השונים, ישנן חקירות מס המשלבות עבירות פליליות נוספות מלבד עבירות המס ובמקרה זה החקירה תתנהל בשיתוף גורמי חקירה נוספים לדוגמא משטרת ישראל והיא תיקרא צח”מ (צוות חקירה מיוחד) חקירת מס יכולה להיפתח כנגד אדם פרטי, עוסק עצמאי, חברה / תאגיד, זאת על בסיס חשד לביצוע עבירות מס כאשר העבירות הנפוצות ביותר הן העלמת הכנסות(עבודה בשחור), ניפוח הוצאות על ידי שימוש בחשבוניות מס פיקטיביות, הגשת דוחות כוזבים, הברחת טובין וכיוצא באלו. כמו כן, חקירת מס יכולה להיפתח גם בשל חשד לביצוע עבירה טכנית כאשר הנפוצות ביותר
מתי ניתן לפסול את ספרי החשבונות
כל עוסק נדרש לניהול ספרי חשבונות ותקבולים מיומו הראשון של הפעלת העסק. ניהול הספרים תלוי בסוג העסק, היקפו וענף הפעילות בו הוא עוסק. הוראות ניהול פנקסי החשבונות של מע”מ ומס הכנסה מורכבות, מסורבלות ואינן קלות ליישום, מדובר בהוראות המתייחסות לחובה של כל עוסק / נישום לנהל את פנקסי החשבונות בעסקו, זאת לפי עיסוקו, תחום פעילותו העיסקית והענף אליו הוא משויך, זאת תוך תיאור המסמכים אשר בעל עסק חייב לשמור ולתעד וכן לגבי האופן שבו תבוצע הנהלת החשבונות בעסק. קובץ ניהול הפנקסים מכיל הוראות קשיחות שנכתבו “בתנאי מעבדה” ולעיתים יישומן קשה ומורכב אל מול המציאות העסקית המשתנה תדיר ויוצרת שיווי משקל
התמודדות עם שומת מס שהוצאה לפי מיטב השפיטה
כל עוסק נדרש לניהול ספרי חשבונות ותקבולים מיומו הראשון של הפעלת העסק. ניהול הספרים תלוי בסוג העסק, כללי ניהול הספרים מצוי בהוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות). עוסקים ונישומים רבים מצויים בסיטואציה שבה הוצאה להם שומה לפי מיטב השפיטה על ידי מבקרי החשבונות במשרדי מע”מ או מפקחי המס במשרדי פקיד השומה. זאת על בסיס מסקנתם כי התוצאות העסקיות של נישום / עוסק אינן סבירות לענף עיסוקו או שהוא לא ניהל פנקסי חשבונות כדין. המסגרת הנורמטיבית הסמכות לערוך שומת מס לפי מיטב השפיטה מסורה למנהל מע”מ ע”פ סעיף 77 לחוק מס ערך מוסף, התשל”ו-1975 וכן לפקיד השומה ע”פ סעיף 145 לפקודת
ייפוי כוח מתמשך
“רְצוֹנוֹ שֶׁל אָדָם – כְּבוֹדוֹ” ייפוי כוח מתמשך הינו מסמך משפטי המאפשר לכל אדם בגיר (מעל גיל 18) לקבוע מפורשות את זהות האדם אשר יהיה מוסמך מטעמו לקבל החלטות בשמו ולטפל בענייניו הרפואיים ו/או הכלכליים ביום בו הוא לא יהיה כשיר להחליט ולטפל בהם בעצמו, כמו כן, רשאי הוא לקבוע איך יתנהלו חייו בתצורת החיים החדשה שנכפתה עליו שעה שכושר השיפוט שלו ויכולתו לקבל החלטות נפגעו. למעשה מינוי זה מאפשר לאדם לתכנן את עתידו כפי שהוא רואה לנכון במצב בו, מבחינה רפואית (גופני או נפשי) תישלל ממנו האפשרות. המסגרת הנורמטיבית: חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962 חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון